ליאם מימון השקעות בע"מ נ' חזות

פסק דין

הנושא :

דחייה על הסף של תביעה, אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

במרכזה שאלת התנאים המקדמיים אותם צריך להוכיח צד ג', בתביעה המוגשת כנגד בן זוגו של חייב, מכוח הלכת השיתוף בחובות.

רקע:

ביום 14.9.09 הגישה בתובעת תביעה בסדר דין מהיר כנגד הנתבע, מר יחיאל חזות, על סך 21,732 ₪, נכון למועד הגשתה.

התביעה מבוססת על פסק דין שניתן בת.א 56878/08 ביום 22.2.09, בהעדר הגנה, לטובת התובעת דנן וכנגד אשתו של הנתבע דנן, אשר בעקבותיו נפתח תיק הוצל"פ ע"ס 43,465 ₪ כנגד אשת הנתבע (להלן ולשם הנוחות אשת הנתבע תקרא: "החייבת").

על פי כתב התביעה, על הנתבע לשלם לכאורה לתובעת, מחצית מסכום חובה של החייבת. זאת מכוח חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג הנשואים זל"ז, החלה לטענת התובעת, גם על חובות.

לדידה של התובעת, הנטל מוטל על הטוען להוצאת החוב ממסגרת החובות המשותפים וכל שעל התובעת להוכיח הוא קיומו של חוב וסכומו (סעיפים 6-7 לכתב התביעה).

כתב התביעה לקוני ביותר. כל שצוין בו, הוא כי התובעת אוחזת בפסק דין כלפי האשה.

אין בו התייחסות למערכת היחסים בין האשה, החייבת לבין הבעל הנתבע.

לא מצויין שם כי בני הזוג חיים חיי שיתוף, ואף תאריך הנישואין לא נזכר.

בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי חזקת השיתוף בחובות, כוחה יפה, רק בהתקיים מספר רב של תנאים מקדמיים אשר ספק רב אם מתקיימים בענייננו (סעיף 6 לכתב ההגנה).

קדם המשפט:

ביום 19.1.10 התקיימה בפני ישיבה מקדמית בתיק.

קדם-המשפט נועד לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו.

נקבע זה מכבר כי:

קדם המשפט לא נועד להוות רק מפגש מקדמי פורמאלי כדי לשמוע אם בעלי הדין התפשרו. הוא נועד לבירור ראשוני של הפלוגתא, כדי שהמשפט יתנהל על העיקר וכדי שהדיון ינוהל באופן אפקטיבי. בעלי הדין המתייצבים לקדם משפט צריכים להיות מוכנים לדיון, ואחת המטרות של קדם המשפט היא למנוע הגשת תובענות בעלמא שאינן מוכנות לדיון.

(ע"א 5492/92 גאוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ מ"ז(3) 223)

תקנה 143 (8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מסמיכה את בית המשפט לסלק תביעה על הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנות 100 ו- 101 הדנות בדחיית תובענה או מחיקתה על הסף.